Cannondale Scalpel Si Race 2017
באדיבות מגזין We:Ride
כתבו: צחי אוחובסקי ואריק פלדמן
צילום:אלון רון
רוכב: דימה ריפקין
הקנונדייל סקאלפלsi החדשים שהושקו השנה הם אחד מדגמי האופניים המסקרנים ביותר שהוצגו השנה בסגמנט ה XC. תחום רכיבת הקרוס קאנטרי ובעיקר המרתון התפתח מאד בישראל בשנים האחרונות, אולם היצע הדגמים התחרותיים הפונים לפלח זה אינו מאד גדול, כך שכל דגם חדש בקטגוריה יוצר עניין רב על אחת כמה וכמה דגם שהצפיות לגביו גדולות מאוד. הסיקור הראשוני של הדגם החדשמאירוע ההשקה באיטליה מוקדם יותר השנה הוסיף לסקרנות וכבר חיכינו להזדמנות לבחון את הסקאלפל בצורה מקיפה על השבילים המקומיים.
שלא כמו יצרנים רבים אחרים המשתמשים בציר אחורי ברוחב 148 מ"מ בכדי לקצר את תומכת השרשרת, את תומכות השרשרת הקצרות במיוחד על הסקאלפל החדשים קנונדייל הצליחו ליצור ע"י א-סימטרית כללית של המשולש האחורי שנשאר ברוחב 142 מ"מ. לשם כך צינור האוכף קיבל הסטה חזקה שמאלה ותומכות השרשרת נמצאות במנח א-סימטרי על מנת לאפשר כניסה פנימה וימינה של החלק האחורי כדי לקבל ציין ליין הגיוני עם מרווח בוץ מכובד ביותר המאפשר שימוש בצמיגים רחבים.
מספרים מודרניים לחלוטין שלקוחים מעולמות ה Long & Slack ולא מהמחוזות הסגפניים של הקרוס קאנטרי המקובל. כל זה לא השפיע על הריץ' (המנח) של הרוכב על האופניים, מאחר וקנונדייל שמיצרים לעצמם את המזלג, הגדילו את המפסע (אופסט) של הלפטי מ 50 מ"מ ל 55 מ"מ. ע"י כך הם הצליחו ליצור אופניים עם נתוני Long & Slack כאמור, אך עם בסיס גלגלים קצר יחסית וריץ' נורמאלי. בנוסף לכך נעשה שינוי במבנה הרוקר ומיקום הבולם האחורי, כך שתתאפשר הכנסת מתקן בקבוק שני לתוך השלדה. החיווט בשלדה החדשה הוא פנימי כמתבקש, עם מגוון אפשריות הולכה חכמות מאוד, כולל הכנה למוט אוכף מתכוונן, והכנה אינטגרלית ומאוד אלגנטית לסוללת Di2 בחיבור לתושבת הבולם בתוך הצינור העליון. חדשה חשובה נוספת מברדפורד מגיע בדמות גלגלי 27.5 במידה סמול על אותה גאומטריה בדיוק, ועוד שלושה דגמי נשים ייעודים על בסיס הגלגל הבינוני.
על השביל
כפי שאמרתי בפתיחה, כבר שמעתי וקראתי הרבה על הסקאלפל החדשים, והסקרנות לגלות איך הם באמת עובדים היתה גדולה. העובדה שקיבלתי לידי את הדגם ה'מפואר' הזה רק העצימה את רמת הציפיות. ה"סכנה" כפי שאני רואה אותה באופניים מהז'אנר הזה היא התאמה (או אי-התאמה) למתאר הרכיבה של האפיקיסט הישראלי המצוי, כאשר הכוונה היא לכך שהרוב רוכבים בעיקר בדרכים רחבות ויחסית מעט בסינגלים. אמנם מסוכן לעשות הכללות, ובין רוכבי האפיק הבכירים בארץ ניתן למצוא רוכבים טכניים ביותר, אך בסופו של יום רוב רכיבות האפיק הן בשבילים רחבים ובלתי טכניים בעליל. בכל מקרה את המבחן חלק איתי אריק פלדמן, הנהנתן מההשקה בגרדה וא-אפיקיסט מובהק עם סגנון רכיבה הנוטה לצד הטכני יותר של הסקאלה. בנוסף לסקרנותו לנסות את הסקאלפל על השבילים הטכניים והמפוררים בארץ, הוא גם בחן וכתב על שני דגמי הסקאלפל הקודמים, לכן פרספקטיבת הסקלפל שלו היא רחבה יחסית.
אבל החיוך האמיתי נמרח על הפנים עם הכניסה לסינגלים. כאן באה לידי ביטוי בצורה מיטבית תנוחת הישיבה, עבודת המתלים המצויינת, והזריזות והתגובתיות המצויינות של הסקאלפל החדשים. השילוב של יכולת טיפוס מצויינת והתנהגות בירידות ובפניות המזכירה אופניים עם מהלך ארוך בהרבה, יוצרת מכונה קלאסית לסינגלים הישראלים המשלבים הרבה עליות וירידות, כמו בן שמן, עין השופט, חרובית, זכריה, ואחרים. ברבים מהסינגלים שרכבתי מצאתי את עצמי משפר תוצאות (בעזרת סטראבה כמובן) גם בקטעי עליה וגם בקטעי ירידה. בעליה, המתלה המצויין מצמיד את הגלגל לקרקע ואילו ההיגוי היציב מאפשר שמירת כיוון ובחירת קו טובות. ובירידה, המתלים עובדים גם הם בצורה מעולה, ובשילוב עם הקשיחות הצידית של השלדה ושל גלגלי הenve מאפשרים לבחור ולשמור קווים מדויקים ולקחת סיבובים בביטחון, כולל החלפות כיוון מהירות ומדויקות. על מזלג הלפטי קראתם כבר בודאי לא מעט – גם כאן הוא מוכיח את עצמו בולם מעולה בעל קשיחות צידית יוצאת דופן. תנוחת הישיבה הגבוהה יחסית גם היא נוסכת בטחון בירידה ובקטעים טכניים יותר. האפשרות להכניס שני בקבוקים בתוך השילדה היא שיפור משמעותי מהדגם הקודם. בשלדה במידה מידיום, הצלחתי לרכב ללא בעיה עם שני בקבוקים של 600מ"מ, כאשר עדיף להשתמש בכלוב בקבוק עם פתח צידי על מנת להקל על הכנסת והוצאת הבקבוקים. זה נשמע לפעמים פרט שולי, אבל במציאות הרכיבה הישראלית זוהי אחת הדרישות הבסיסיות לאופני מרתון והסקאלפל מיישרים סוף סוף קו עם הספשלייזד אפיק עם שני בקבוקים אמיתיים בתוך השלדה.
מחוץ למעטפת (המתוכננת) - אריק פלדמן
איני יכול להכליל עצמי כרוכב XC מדופלם ובטח לא כמרתוניסט, אך מודה ומתוודא שהסקלפל עושים לי את זה כבר מתחילת שנות האלפיים. אחרי רכיבה על אותו הדגם בהשקה המדוברת של הסקאלפל החדשים בגארדה איטליה, הייתי סקרן לבחון את המכונה החדשה מחוץ למסלול הניסוי של קנונדייל בתנאים המקומיים והבלתי סלחניים, ובסגנון הרכיבה הרגיל שלי שנוטה יותר לרכיבה טכנית מאשר לרכיבת אנדורנס אפית. הדבר הראשון שעשיתי מיד שלקחתי את האופניים מצחי (על אף הפצרותיו) היה להתקין מוט אוכף מתכוונן. פעם זאת הייתה נחשבת עבירה גסה על חוקי הפורמט, היום שאבסלון עולה ויורד על ה BMC שלו בעזרת KSמתכוונן, וכמעט בכל שלדת XC מודרנית משולבת האפשרות להתקין כזה, זה כבר הרבה יותר מנסלח ולעיתים אף מקובל. התנוחה הזקופה יחסית, הכידון הרחב ותוספת מוט הכיסא המתכוונן, יתנו לכל רוכב טכני הרגשה ביתית על האופניים, על אף 100 המ"מ הסופר יעילים והקלילים של הסקאלפל. תחושת המהירות שעליה דיבר צחי היא לא חדשה בסקאלפל, למעשה בכל הקשור למהירות, יעלות דיווש, ויכולת ייצור ושימור אינרציה, אין בסקאלפל החדשים בשורה גדולה, פרט למשקל כמובן.
הסקאלפל היו ונשארו אופניים מהירים וסופר יעילים גם במצב הפתוח בבולמים. מבחינת היכולות הטכניות של האופניים שלשמם התכנסנו בפסקה זאת, הסקאלפל החדשים הם בשורה גדולה מאוד! במהלך חלק המבחן שלי על האופניים, השתדלתי לאתגר אותם ברוב האתגרים הטכניים הזמינים לרוכב הלא-מרתוניסט המצוי. סיבובים צפופים ומהירים בסינגלים מהירים, גינות סלעים, דרופים (לא תמיד נמוכים, לא תמיד לסלופ... סליחה רסייקלס...) ובעיקר ירידות מהירות. תחושת האופוריה הטכנית מהאדמה האיטלקית בהשקה, חזרה על עצמה גם כאן על השבילים הטחונים של תחילת אוגוסט. הגאומטריה (הגאונית) של הסקאלפל עם זווית הראש הקיצונית, תומכת השרשרת הקצרות, המנח הכללי והקוקפיט, מוציאים מהרוכב יכולות טכניות ששמורות לרוב לאופניים גדולים הרבה יותר ומהירים הרבה פחות. השילוב של אופניים כלכך קלים ומהירים ומעטפת ביטחון יחסית גדולה, הופכת את הסקאלפל למכונת פאן היברידית מטורפת- טיסה ויעילות שיא במישורים ועליות, וקארחנה בירידות. חלק זה של המבחן אמנם לא מייצג את הייעוד הטהור של הסקאלפל, (לפחות לא לאורך זמן), אך עדיין לא הרגשתי שאני מאתגר את האופניים, הן בגזרת המתלה/ מזלג והן מבחינת הגלגלים. מי שאינו רוכב/ מתחרה מרתון, טוב לו שיתקין מוט אוכף מתכוונן (100 מ"מ מספיקים בהחלט) ויוציא מהסקאלפל את אופיים האמיתי.
חלקים בולטים
מערכות הXTR בדגם המבחן פעלו ללא דופי. גם מערכת ה11X1 של שימנו תפקדה בצורה מעולה, ולמעט מקרים קיצוניים של פידול מהיר במגמת ירידה, בעיקר בדרכים סלולות, בהם מורגש החוסר בהילוך נוסף לא הורגשה שום בעיה של מחסור בהילוכים (על האופניים מותקנת פלאטה קידמית של 32 שיניים וקסטה 11-42). הצמיגים עשו עבודה טובה, מלפנים הותקן צמיג הSchwalbe Racing Ralph המקורי ומאחור הורכב Maxxis Ikon המצויין. שני פריטים במפרט גרמו לנו לסוג של תהיה, הראשון הוא השימוש בקסטת XT לא קלה ומאוד פשוטה בייחס למפרט (העל חלל) הכללי של האופניים. אמנם קסטת XTR כמתבקש מגיעה כרגע רק עם גלגל"ש 40 שיניים, אך פשרה קטנה במפרט בדמות קסטת XX1 של סראם, לטובת השלמת הפאסון ויחסי העברה רחבים יותר הייתה מתקבלת מאוד בברכה מצידנו ומצד הלקוחות.
הפריט הבא שגרם לפחות לי להיסוס כלשהו הוא הכידון ברוחב 760מ"מ. זהו רוחב מקובל באופני שבילים ואפילו נחשב צר בעולמות האול-מאונטיין, אולם אינו טריוויאלי לרכיבת קרוס קאנטרי. הוא אמנם נוסך בטחון ומוסיף יכולת תמרון בסינגלים מפותלים, אבל ברכיבות מישוריות אורוכות, ובעיקר בהאצה פתאומית בעמידה, הוא מרגיש רחב מידי. בעיקר לרוכב בעל מימדים בינוניים כמו שלי. אמנם 'כואב הלב' להחליף חלק באופניים שעוצבו בתפיסת הsystem integrationעל-פיה כל הרכיבים משלימים אחד את השני, אבל נראה כי במקרה הזה הייתי שוקל ברצינות החלפת או קיצור הכידון בכ 20מ"מ.
סיכום
לאחר כ 500ק"מ מגוונים על הסקאלפל אפשר לסכם ולהגיד שהסקאלפל החדשים עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר. הם בהחלט מספקים שילוב מצויין בין אופני מרתון לאופני שבילים, וזאת תוך הפקת ביצועים של מכונת מירוץ מהשורה הראשונה. דגם הRace שבמבחן, עם גלגלי ומכלולי הקצה, בהחלט עומד מאחורי שמו ויכול להשתתף כמו שהוא בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר. אני מעריך שמשיקולים כלכליים רוב הקוראים יאלצו להתפשר על דגם מפואר פחות שיכלול גלגלים ומכלולים מעט פשוטים וכבדים יותר (שימו לב שהשלדה בדגם המבחן היא בטכנולוגיית Hi-mod הקיימת רק בדגמי הcarbon 1 ומעלה והינה קלה במעט מהשלדות של הדגמים הנחותים יותר), אבל אנו משוכנעים שגם בתצורה זו האופניים ישמרו על ההתנהגות והביצועים שלהם ויאפשרו רכיבה מהנה ומהירה, כולל רכיבה תחרותית.
לעמוד המוצר