משלוח חינם באיסוף באחת מחנויות Recycles

כתב: נימי כהן

פעם, בסבנטיז, היה לך זוג אחד בלבד של נעלי התעמלות. היו אלו אולסטאר משוק הימאים בחיפה או מהדודה שחזרה מחוצלארץ או נעלי ״המגפר״ מהחנות השכונתית והשתמשת בהם להכל: כדורגל, כדורסל, ריצה, טיול שנתי או לא״ש לילה. היום, אם תגיע לחנות אתלטיקה תידרש לסוג הספורט שאתה מתכוון לעסוק בו: ריצה על אספלט או בדרכי עפר? קצרה או ארוכה? מנח טבעי? סוליה מינימאליסטית או גבוהה? כף רגל צרה או רחבה? לגולף? לפארקור? לכדורסל? לטניס, קריקט או לאקרוס? וכולי וכולי…

 

פעם, בניינטיז, כשבאת לקנות אופני כביש שאלו אותך ״מפלדה או מאלומיניום?״

וזה סיכם בערך את אפשרויות בחירת השלדה. לשלדות הייתה גיאומטריה אחת בלבד שכיום נקראת ״קלאסית״ ורובן נראו זהות למעט המדבקה וה-Head Badge. אפילו כשהקרבון החל להיכנס לשוק כ״חומר העתיד״, השלדות המשיכו להיראות זהות, רק שהצינורות העגולים היו עשויים מסיבי פחמן במקום ממתכות.

 

Fast forward עשרים שנה קדימה

היום חברות האופניים הגדולות מציעות לכבישון בין שתיים לשלוש משפחות אופני כביש תחרותיים, וזה מבלי לכלול את דגמי הנג״ש הייעודיים:
אופני עליות. הקלים.

כלי הנשק האולטימטיבי של המטפסים במסלולים או סטייג׳ים עתירי עליות: Emonda בטרק, Tarmac בספשלייזד, Addict בסקוט, Super Six בקנונדייל, מרידה Scultura וכולי.

להערכתי זהו הסגמנט עם רוב המכירות בארץ, מסיבות מסורתיות שכדאי לבחון אותן מחדש.

 

 

אופני אנדיורנס (סבולת, מרחקים ארוכים על כבישים באיכות משתנה). הנוחים.

דגמים המיועדים לקלאסיקות עם הפאבה או לרכיבות גראן פונדו ארוכות: ה-Domane בטרק, ה-Roubaix בספשלייזד,ה-Synapse בקנונדייל, ה-Defy בג׳יאנט, ה-Cento10NDR של ווילייר ודומיהם.

 

 

אופניים אירודינאמיים. המהירים.

האופניים שיחסכו לכם זמן יקר בתוואי מישורי או גבעי-מתגלגל: ה-System Six Aero החדשים של קנונדייל, ה-Venge של ספשלייזד, הטרק Madone, סקוט Foil, ג׳יאנט Propel, ה-SK Pininfarina של דה רוסה, מרידה Reacto ועוד.

 

* עוד על סוגי אופני הכביש וההבדלים ביניהם כאן

  

מחד, אפשרויות בחירה זה טוב, וזו הדרך להגיע לשיא הביצועים והיעילות בכל ז׳אנר (עלייה, מישור, דרך משובשת). מאידך, חיי הלקוח הפכו להרבה פחות פשוטים... בהנחה שלא תחזור הביתה עם 2-3 זוגות חדשים, אתה צריך לבחור היטב במעמד הקנייה, ותמיד ישאר החשש שהיית צריך לבחור אחרת…
התפיסה הרווחת אצל החובבן הישראלי, היא לקנות את האופניים הכי קלים שניתן, אלו שהכי דומים לאלו שהמקצוענים רוכבים עליהם בטורים הגדולים, כי זה מה שיעניק לו את מירב היתרון במקום בו הוא חלש – עליות. אבל התפיסה הזו מאותגרת זה מספר שנים הן על ידי המקצוענים עצמם, הן על ידי היצרנים והן על ידי מחקרים וטסטים שונים. לאחר שקראתי לא מעט מאלו האחרונים, ביליתי לאחרונה מספר חודשים על אופניים אירודינאמיים מהדור החדש וראיתי כי טוב. 
את המסקנות וההמלצות שלי אחלוק עמכם כאן.

אופני Aero – האם זה עובד?

הקטגוריה האחרונה, זו של האופניים האירודינאמיים, או בקצרה, אופני ה-Aero, היא הלוהטת ביותר בעשור האחרון, ובה נעשו הקפיצות הטכנולוגיות המרשימות ביותר של העת האחרונה, בין היתר בגלל שה-UCI, איגוד האופניים הבינלאומי, הגביל את משקל האופניים התחרותיים ל-6.8 ק״ג (כדי למנוע תכנון וייצור אופניים חד-פעמיים ולא בטיחותיים), עובדה שגרמה ליצרנים להסיט משאבים מהקרב על המשקל אל עבר הקרב על האירודינאמיות.


האם שיפור אירודינאמיות האופניים עובד? בוודאי שכן.

בואו נדבר קצת מספרים:
80% מגרר הרוח מגיע מהרוכב עצמו, ו״רק״ 20% מהאופניים. כלומר, בדיוק כמו עם סוגיית המשקל, הדבר הכי מיידי, הכי משפיע והכי זול לשיפור חיתוך הרוח שלך ברכיבה קשור אליך, לרוכב, ולא לאופניים שלך.
 איך רוכב משפר את התנגדות הרוח שלו? רוכן נמוך ושטוח. ככל שתרכבו נמוך ושטוח יותר, תייצרו גרר רוח קטן יותר. זה מורגש, זה מהיר וזה חוסך וואטים.
 אתם מיומנים או אמיצים במיוחד? היכנסו למנח הירידות המסוכן והקומפקטי שסאגן ופרום הפכו לפופולאריים.
התמורה במהירות הסופית בירידה או בעת דיווש לשינויים אלו במנח הרוכב היא עצומה ומיידית, וכל רוכב, מתחיל או מקצוען ירגיש זאת מיד.
הדגמה מוחשית נוספת לשיפור המהירות שאירודינאמיות יכולה לייצר היא החלפת סט הגלגלים ״הרגיל״ שלך לגלגלים בפרופיל אירודינאמי, בגובה 50-60 מ״מ, עם חישוקים מודרניים ורחבים יחסית, ש״פותחים״ את הצמיג ועמידים גם בפני רוחות צד. גם במקרה הזה, השיפור במהירות העצמונית שלכם במישור או במסלול גבעי יהיה מורגש ומיידי, ועל אף שסט גלגלים בפרופיל גבוה ישקול יותר מאשר סט דומה בפרופיל נמוך ולא אירודינאמי, רוכבים רבים (וחכמים לתפיסתי) יבחרו בסט האירודינאמי לשימוש all around יומיומי.


 

אז כן, שיפור באירודינאמיות מייצר מהירות, וזה מורגש, מוחשי ומדיד בשניות ובוואטים. אבל אם רוב גרר הרוח מגיע מהרוכב,
עד כמה משמעותית תרומת האופניים?


קבוצת עיתונאי אופניים מובילים השוותה רכיבה של מקטע 20 ק״מ שטוח יחסית על אופני האירו של ספשלייזד, ה-Venge, עם חליפת וקסדת נג״ש, לעומת רכיבת אותו מקטע על אופני העליות שלהם, ה-Tarmac, עם ביגוד רכיבה ״רגיל״ וקסדת קצה מאווררת. בממוצע כל רוכב שיפר את הזמן עם החבילה האירודינאמית ב-120 שניות! גם אם נניח שחצי מההפרש מגיע מהקסדה ומה-skinsuit, נשארנו עם 60 שניות חסכון מהאופניים עצמם, או 30 שניות לכל 10 ק״מ.

 


יתרון האירו לא מגיע ללא חסרונות: גלגל אירודינאמי שוקל יותר ולעיתים רגיש יותר לרוחות צד, אבל עדיין, בחישוב הכללי, רוב המקצוענים ורוב הרוכבים התחרותיים ירכבו דווקא עם גלגלים כאלו באימונים ובתחרויות. גלגל אירודינאמי מייצר יתרונות מדידים ומורגשים לכל רוכב, גם במהירויות של בני אנוש, ולא רק במהירויות פרו-טור, והוא מייצר אותם כל הזמן ולא רק בעלייה התלולה הארוכה שמתבלת לעיתים את הרכיבות שלך.
ובדיוק כמו גלגלים וכמו גילוח רגליים (לא תאמינו כמה זה באמת עוזר, כנסו לכאן להעשרה) או הורדת זקן היפסטרי עבות, רכיבה על אופניים אירודינאמיים בתנאי אמת, קרי בסיבוב הרגיל שלך, תקצר לך זמנים, תוריד ממך מאמץ ותהפוך אותך למהיר יותר. וזה נכון ומורגש ממש כאן, ליד הבית (מחק את המיותר): ראש ציפור/אריאל שרון/בית גוברין/סובבי בר בהר למיניהם/גבעת עדה עמיקם/גראן פונדו ירושלים/ים המלח.

 

 

עד כאן מידע מהרשת, מחקרי, תיאורטי, שיווקי וכולי. כדי שיהיה פה קצת ת׳כלס ואמת אישית, חירפתי נפשי ויצאתי לבדוק עבורכם:
1. האם האירו עובד?
2. האם זה מגיע עם חסרונות, ועד כמה הם משמעותיים ומהותיים?
3. לאיזה רוכב אופני אירו מתאימים והאם אלו האופניים הבאים האידאליים עבורך?

חשוב להבין שהגבולות בין סוגי האופניים מיטשטשים, וכל סגמנט נהנה מהתקדמויות טכנולוגיות שמגיעות מהסגמנטים השכנים. גם האופניים המודרניים לעליות ייהנו מנוחות ושיכוך, ויתרונות אירודינאמיים שלא היו קיימים לפני שנים ספורות. גם אופני אנדיורנס נהנים מחיווט פנימי ותומכות כיסא נמוכות וחבויות, וגם אופני אירו מסוגלים להגיע למשקל נמוך מאוד ולתת בראש בעליות ארוכות ותלולות.


השאלה היא מה יעשה לך ולרכיבות שלך יותר טוב.
את הניסוי שלי עשיתי לאורך 3 חודשי רכיבה על אחת משלדות האירו המתקדמות בשוק, ה-Strada של 3T, אופניים שמשתתפים בתחרויות פרו טור תחת מדי קבוצת הקונטיננטל פרו אקווה בלו. ה-3T היא מהשלדות הכי אירודינאמיות בשוק, והיא עושה זאת באופן רדיקלי על ידי שימוש במעצורי דיסק, צמיגים וחישוקים רחבים במיוחד, ומערכת הילוכים 1X11 (כלל לא ניתן להרכיב מעביר הילוכים קדמי). האופניים נרכבו עם סט גלגלי קרבון קל ונמוך פרופיל (30 מ״מ) של 3T, צמיגי קונטיננטל גראן פרי 4000 2S ברוחב 28 מ״מ, מערכת SRAM Force עם פלטה קדמית 50 שיניים וקסטה אחורית 11-42. המבחן המלא על האופניים הספציפיים האלו כאן.
הרגשת המהירות של האופניים פשוט משכרת אותך, שכרון חושים אמיתי. הפרונט מאוד נמוך, השלדה דקיקה, הכידון שטוח ודק, והשמירה על מנח נמוך ומהירות גבוהה נעשית במינימום מאמץ, בדיוק כמו הובלה ארוכה איתם בראש דבוקה בעת אימון או רכיבה משותפת. היעילות והמהירות גבוהות יותר והמאמץ נמוך יותר.
למזלנו, היום, בעידן ה-strava, אין צורך להסתפק בתחושות סובייקטיביות ואפשר לראות את הביצועים על האופניים במקטעים וותיקים ומוכרים. עבורי, האופניים האלו היו מפלצת של PRים (שיאים אישיים) ואף לקחתי פה ושם קום בירידה (מה לעשות, קומים בעלייה חפשו במקום אחר…). וכל זה בתקופה של חזרה לכושר ולא בפיק. הלוגיקה של העלאת המהירות במישור מאוד ברורה. אבל מה בדיוק קרה בירידות? עם ה-Strada זה מתחיל בשלדת האירו. אם בירידה בקו ישר תתכנס למנח אירודינאמי, על אופני אירו תגיע למהירות סופית גבוהה יותר מאשר על הרגילים שבבית. ובסיבובים? שם באים לידי ביטוי החישוקים הרחבים שפותחים את צמיגי ה-28 מ״מ לרוחב אמיתי בחישוק של כמעט 30 מ״מ. האחיזה פנומנלית, גם על משטחים מחורצים או מתובלים באבנים קטנות. האם הרגשתי שהצמיגים הרחבים מתגלגלים לאט יותר? ממש לא. אם כבר (בלחץ אוויר נמוך שמתאים להם של 80 PSI) מהר יותר, וגם מכאן השיאים האשיים בירידות ובמישורים. אותם צמיגים וחישוקים רחבים, שמאפשרים רכיבה יעילה ומהירה בלחץ אוויר נמוך יותר, הם המפתח לנוחות יוצאת הדופן של השלדה. רוב הנוחות לא מגיעה מהשלדה הקשיחה, היא מגיעה מהגלגלים, אבל זה נושא לדיון אחר ולא נובע מיתרונות האירו.

 


אז מה לא מושלם?

ה-3T שקיבלתי למבחן אינם קלים מאוד. עם משקל של 7.7 ק״ג הם כבדים כמעט בקילוגרם שלם מהאופניים הפרטיים שבבית (Cannondale SuperSix EVO Hi Mod עם גלגלי טיפוס). נחוש להבין מה וכמה מאבדים בעליות, לקחתי אותם למספר סיבובים בהרי ירושלים, לגראן פונדו ירושלים מסלול ארוך, לבית אורן ועין חוד, ולירידה מסורתית לאילת דרך המכתש. ברמת השלדה לא הרגשתי שום נחיתות, גם לא ביחס לשלדות מטפסים טהורות כמו האמונדה SLR של טרק שבחנתי בעבר. לשלדה קשיחות והעברת כוח מעולות. ברמת הסטראבה והשיאים האישיים, כנראה שעם אופני וגלגלי מטפסים הייתי משיג זמנים טובים יותר בעליות ארוכות (עבור ישראל…) דוגמת צור הדסה, נס הרים, בית אורן וכולי, אבל בסוף היום, כשאתה בוחן ומנתח מסלולים אמיתיים של 80 עד 150 ק״מ, ה-3T Strada חוסכים עבורי הרבה יותר זמן מהקצת שהם מאבדים בעליות הארוכות והתלולות. אגב, גם את האיבוד לכאורה הזה הייתי מנסה לקזז לו היו אלו אופני הפרטיים, על ידי השקעה בסט גלגלים קל יותר, ובדיקת צמיגי 25 מ״מ (שבעזרת החישוק הרחב ייפתחו ראלית לקרוב ל-28 מ״מ) שיחסכו מעט משקל היקפי.
הדבר השני שעלול לפגוע בשלמות לחלק מהרוכבים הוא העיצוב. לאופני אירו מודרניים אין עיצוב קלאסי. רוב הצינורות ממש אינם עגולים, צינור הכיסא מלווה ועוטף את הגלגל האחורי, מוט הכיסא אינו עגול, תומכות הכיסא קצרות ולא מגיעות עד לקצה צינור הכיסא. בקיצור, המראה מודרני ומעודכן, ואו שאת/ה אוהבים את זה או שלא.

 

ב-Strada יש גם נושא שלם ייחודי שלא קשור לענייננו שעדיין אינו מושלם, והוא קפיצות ההילוכים הגדולות יחסית בתוך קסטה רחבת טווח בת 11 הילוכים ״בלבד״, שהרי אין לאופניים האלו מעביר קדמי ושתי פלטות. כאמור, מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא את המבחן המלא.

אוקיי, אז מה ההמלצה שלי ולמי יתאימו אופני אירו?

התשובה לשאלה הראשונה היא כן רבתי: האירו מורגש, מאוד, השקיעו באירו חברים…
דווקא לנו, אלו שלא שוקלים 57 ק״ג ולא יופיעו ב-Top Ten של אף טבלת סטראבה בעלייה ידועה, מציעים אופני האירו יתרונות שיעזרו כמעט בכל רכיבה: אימון, טיול או תחרות. על ידי בחירה נבונה של גלגלים וצמיגים, ניתן לטפל בחסרון העיקרי על הנייר (משקל ומכאן עליות), ולרכוש מכונה מודרנית, נוחה ובעיקר מהירה ויעילה יותר ברוב מתארי הרכיבה, מבלי להקריב אף תכונה חשובה כמו התנהגות, כיף ובטחון בירידות או נוחות במרחקים ארוכים. נכון, המראה פחות קלאסי, אבל היי, גם קרבון נראה מודרני יותר מפלדה ורוב החבר׳ה כבר עברו אליו מזמן…
הדרך הקלה להסביר לאיזה רוכב יתאימו אופני אירו, היא לייתר את המעט שעבורם אופניים כאלו לא יתאימו: חובבים מוחלטים של עליות. אתם מכירים אותם, כל מה שמעניין אותם זה טיפוס ועליות, והאופניים שלהם משקפים את זה: השלדה הכי קלילה, פנימיות לטקס, צמיגי 23 מ״מ כי זה חוסך עוד 17 גרמים לגלגל, וגלגלי טיפוס מינימאליסטיים שיורדים מה-1,250 גרמים כולל סרט חישוק, אבל עולים קרוב לאופניים שלמים… אם אתה לא כזה, לא חי רק בשביל העליות, ולא כולל הרבה עליות ארוכות ותלולות ברכיבות השגרתיות שלך, אתה בדיוק אחד מאלו שירוויחו הרבה יותר משלדת אירו מאשר משלדת טיפוס. ואגב, במחקרים השיפוע הממוצע בו אופני טיפוס מתחילים לתת יתרון מוחשי הוא 5%, וגם זה רק בעליות ארוכות ולא בקירות. ההבנה החדשה והגדולה שלי היא, שאופני אירו יתנו יתרון במהירות, ביעילות ובוואטים לרוב מוחלט של הרוכבים שאני מכיר, ברוב מוחלט של הרכיבות שלהם ועבורי אישית ישפרו את הביצועים, ובד בבד גם יגדילו את הפאן. ולכן אופני הבאים יהיו אופני אירו.
״ממי, שומעת? יצא דגם חדש לקנונדייל...״.




ביביליוגרפיה

סרטונים:
רגליים מגולחות – כמה זה שווה בוואטים?
מי מהירים יותר, אופני אירו או עליות? ערוץ GCN
למה עדיפים אופני אירו על אופני עליות – Cycling Weekly
כתבות:
משקל נגד אירו, מגזין road.cc
ספשלייזד Venge נגד ספשלייזד Tarmac, מי מהיר יותר? מגזין Velonews
ההבדלים בין אופני עליות, אנדיורנס ואירו