סינגל או דאבל

מלחמת העולמות או למי ולמה זה טוב...


מערכות הילוכים 11X1 הן הדבר החם בעולם אופני ההרים והסייקלוקרוס, כאשר מבחר המוצרים המוצעים על ידי היצרנים עולה כל הזמן, ויותר דגמי אופניים חדשים מגיעים עם מערכות אלו. מאז שיצאה לשוק קסטה אחורית של 11 הילוכים נפתרה כמעט לחלוטין בעיית טווח יחסי ההעברה, ורוב, אם לא כל רוכבי ההרים המקצוענים היום רוכבים בתצורה זו. שימאנו וסראם מציעים כעת מערכות במגוון של טווחי מחירים, כאשר לסראם 5 רמות של מערכות ולשימאנו 3 רמות של מערכות, ובנוסף אפשרות למעביר אחורי חשמלי ברמות XT וXTR. סראם יצאו השנה עם מערכת הEagle הכוללת קסטה של 12 הילוכים בטווח של 10-50 שיניים. שימאנו לעומתם עדיין מציעים קסטה של 11 הילוכים בלבד, כאשר השנה יצאה קסטה XT בטווח של 11-46. 




היתרון העיקרי של מערכות 11X1 הוא בפשטות – אין צורך בגלגל שיניים כפול מלפנים ובמעביר קידמי, מה שמביא לחיסכון במשקל ולתפעול פשוט יותר. החיסרון העיקרי הוא טווח הילוכים מצומצם יותר בין ההילוך הנמוך לגבוה וכמות יחסים קטנה יותר, כלומר קפיצה גדולה יותר בין הילוך להילוך. אם באופני הרים "29 בעלי מערכת הילוכים 10X2 ממוצעת ברמת XT ההילוך הנמוך ביותר הוא 24-32 (יחס של 0.75) וההילוך הגבוה ביותר הוא 38-11 (יחס של 3.45), מערכת 11X1 עם גלגל שיניים קידמי של 32 שיניים תאפשר טווח של 32-40 (יחס של 0.8) להילוך הנמוך ו32-11 (יחס של 2.9) להילוך הגבוה.





כלומר, במערכת 10X2 ההילוך הקל יותר יהיה קל יותר מאשר במערכת 11X1 וההילוך המהיר ביותר במערכת 10X2 יהיה מהיר יותר. גם כמות הצירופים תהיה קטנה יותר אולם זה לא 20 הילוכים מול 11 כי במערכת 10X2 ממילא לא מומלץ להשתמש בכל הצירופים בגלל הצלבת שרשרת בצירופים קיצוניים. במערכת 11X1 רוכבים יחליפו את גלגל השיניים הקידמי במיקרים מסויימים כתלות במסלול הרכיבה – גלגל של 30 שיניים למסלולים הרריים ועד גלגל של 38 שיניים למסלולים מישוריים, כאשר רוב הרוכבים יבחרו בגלגלי שיניים של 32 או 34 שיניים. 




פיתוחים חדשים כמו קסטת 12 ההילוכים של סראם או קסטת ה 11-46 החדשה של שימאנו, מצמצמים את הפער, והופכים את מערכות אילו למתאימות למגוון רחב יותר של רוכבים. מי שהתנסה במערכות אילו מתרשם בדר"כ מקלות התפעול ומכך שאין צורך 'להתעסק' בבחירת פלטה קידמית. לעומת זאת, ישנם רוכבים, בעיקר אילו הרוכבים ברכיבות אפיק ארוכות בהן התוואי משתנה בצורה קיצונית, הטוענים כי טווח ההילוכים, ובעיקר הקפיצה הגדולה בין ההילוכים עדיין מהווה מכשלה. מצד שני גם רוכבים אילו מעריכים את הפשטות ואת הירידה בכמות התקלות הפוטנציאליות הנובעת מויתור על מעביר קידמי. זוהי דילמה לא פשוטה אשר אין לה תשובה נחרצת – כרגע מסתמן כי מי ששם דגש על משקל ופשטות, בעיקר רוכבים תחרותיים, יעדיפו את מערכות ה11X1, בעוד רוכבים פחות תחרותיים, 'אפיקיסטים', ורוכבים בעלי תקציב נמוך יותר יבחרו במערכות 10X2. גם מצב זה משתנה כל הזמן עקב עליית היצע המערכות, גם מבחינת טווחי ההילוכים וגם מבחינת רמות המחיר מערכות ה11X1 נהיות זמינות וברות-השגה.