נינה פקרמן עלתה לארץ בגיל 17. חמש שנים מאוחר יותר השתתפה בטריאתלון הראשון שלה, בעקבות בן זוגה דאז. נינה התגלתה כסיפור הצלחה והספיקה לזכות באליפות ישראל בטריאתלון חמש פעמים עד שהחליטה לפרוש. אחרי הפרישה מתחרויות נשארה בתחום כמאמנת, עד שלפני כשנה החליטה להצטרף לקבוצת Zone 3 ולחזור להתחרות, הפעם בתחרויות למרחקים ארוכים יותר.

כידוע, תחרות איש הברזל מבוססת על ספורט הטריאתלון המוכר. המתחרים מתמודדים עם שלושה מקצועות ספורט שונים, שחיה ריצה ורכיבה על אופניים. ההבדל בין טריאתלון סטנדרטי לתחרות איש הברזל נעוץ במרחקים. שחיה של כמעט 4 ק"מ, רכיבה למרחק 180 ק"מ ולסיום, ריצת מרתון (42 ק"מ). בהחלט לא אתגר פשוט. מדובר בתחרות קשה כל כך, שאלו שמצליחים לסיים זוכים לכבוד גדול, בלי קשר למיקום שלהם או לזמנים. כמובן, שניצחון בתחרות כזו מעיד על יכולת יוצאת דופן, גם ברמה הפיזית אך לא פחות מכך, ברמה הנפשית.

התחרות הראשונה של נינה במסגרת איש הברזל היתה ישראמן אילת. היא הגיעה לתחרות במטרה להתנסות במרחק החדש, וסיימה במקום הראשון. ההישג עודד אותה להתקדם לאתגר הבא – השתתפות בתחרות איש ברזל בחו"ל.

כשהיא מצויידת באופני Slice, אופני הטריאתלון היעודים של Cannondale שסופקו לה מטעם חברת "Cannondale ישראל" יצאה נינה לפרנקפורט, להשתתף באליפות אירופה באיש ברזל. היא התמודדה כנגד יריבות חזקות מרחבי היבשת והצליחה להתברג בין 10 הראשונות, הישג מדהים לספורטאית ישראלית.

הישג השיא של נינה (עד כה) הוא ללא ספק הזכיה במקום הראשון באליפות העולם באיש ברזל 2010, שנערכה בהוואי. הזכיה ההסטורית ממצבת את נינה כאחת מהספוטאיות הבכירות והטובות ביותר של ישראל, ואף זיכתה אותה בתואר "אשת השנה בטריאתלון" של אתר Shvoong.